מ"ג מלכים ב טו טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אז יכה מנחם את תפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה מתרצה כי לא פתח ויך את כל ההרותיה בקע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָז יַכֶּה מְנַחֵם אֶת תִּפְסַח וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִתִּרְצָה כִּי לֹא פָתַח וַיַּךְ אֵת כָּל הֶהָרוֹתֶיהָ בִּקֵּעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם אֶת־תִּפְסַ֨ח וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֤הּ וְאֶת־גְּבוּלֶ֙יהָ֙ מִתִּרְצָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א פָתַ֖ח וַיַּ֑ךְ אֵ֛ת כׇּל־הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ בִּקֵּֽעַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לא פתח" - שר העיר לא פתח לו את העיר לקבלו למלך עליהם "ההרותיה" - את הנשים ההרות שבה בקע

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בקע" - פתח בטני ההרות להוציא וולדותיהן

"מתרצה" - מעבר תרצה

"כי לא פתח" - על שלא פתח שר תפסח את שער העיר לבוא בה ולזה הכה את תפסח ואת גבוליה אשר מעבר תרצה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי לא פתח ויך". הדין הוא כשצרים על עיר אין מקיפים אותה מארבע רוחות אלא מניח צד א' פתוח שיברח מי שירצה, וכן הדין שאין הורגים נשים וטף כמ"ש הרמב"ם פ"ו מה' מלכים: "והוא הכה את תפסח". שהיתה מארם: "ואת גבוליה".

שמצד תרצה: "ואת כל אשר בה". לא נמלט איש, "כי לא פתח" את הצד הרביעי כפי הדין: "וגם את כל ההרותיה בקע".

שזה ג"כ נגד חוקי המלחמה ונגד דת ישראל: