מ"ג מלכים ב ו כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות מלכים ב


<< · מ"ג מלכים ב ו · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַנְּבַשֵּׁל אֶת בְּנִי וַנֹּאכְלֵהוּ וָאֹמַר אֵלֶיהָ בַּיּוֹם הָאַחֵר תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ וַתַּחְבִּא אֶת בְּנָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַנְּבַשֵּׁ֥ל אֶת־בְּנִ֖י וַנֹּאכְלֵ֑הוּ וָאֹמַ֨ר אֵלֶ֜יהָ בַּיּ֣וֹם הָאַחֵ֗ר תְּנִ֤י אֶת־בְּנֵךְ֙ וְנֹ֣אכְלֶ֔נּוּ וַתַּחְבִּ֖א אֶת־בְּנָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותחבא את בנה" - מת ורוצה לאוכלו לבדה (ילקוט שמעוני רמז רלא)

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ותחביא" - הסתירה