מ"ג מלכים ב ג כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהַשֶּׁ֖מֶשׁ זָרְחָ֣ה עַל־הַמָּ֑יִם וַיִּרְא֨וּ מוֹאָ֥ב מִנֶּ֛גֶד אֶת־הַמַּ֖יִם אֲדֻמִּ֥ים כַּדָּֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אדומים כדם" - כן דרך המים כשהשמש זורחת עליהם בבקר מאדימות "מנגד" - מרחוק והם לא ראו באותו הנחל מים מעולם לפיכך היו סבורין שהוא דם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אדומים כדם" - על ידי זריחת השמש על המים נראים הם אדומים

"על המים" - הבאים אל הנחל בדבר ה'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וישכימו". (לדעת חז"ל היה זה בבקר שאחריו, ולפי המפרשים שמ"ש כעלות המנחה הוא מנחת הבקר, היה באותו בקר תיכף):