מ"ג מלכים ב ג יב
<< · מ"ג מלכים ב · ג · יב · >>
כתיב:
ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום.
מנוקד:
וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט יֵשׁ אוֹתוֹ דְּבַר יְהֹוָה וַיֵּרְדוּ אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט וּמֶלֶךְ אֱדוֹם.
עם טעמים:
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵ֥שׁ אוֹת֖וֹ דְּבַר־יְהֹוָ֑ה וַיֵּרְד֣וּ אֵלָ֗יו מֶ֧לֶךְ יִשְׂרָאֵ֛ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט וּמֶ֥לֶךְ אֱדֽוֹם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אותו" - עמו
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ממרכבתם לכבודו: "ויהושפט". פי' שלבש בגדי הדיוט בל יתהדר לפני הנביא בשגם בעת צרה, לכן לא אמר ומלך יהודה: (יג) "מה לי ולך". ר"ל הנה תפלת הנביא לא תועיל רק למאמינים בה' ובנביאיו, שבזה יש קשר בין הנביא ובין האיש אשר הוא מתפלל בעדו, לא כן אתה "לך אל נביאי אביך, ויאמר לו אל", ר"ל הדבר הזה אינו טבעי רק השגחה: "כי קרא ה'". ובזה עליך לבטל את הגזרה, ובשגם שאינו עלי לבד, רק "לשלשת המלכים":
<< · מ"ג מלכים ב · ג · יב · >>