לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א י טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הצנה האחת.

מנוקד:
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת.

עם טעמים:
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"צנה" - מקפת את האדם משלשה רוחותיו והוא שאמר בספר (תהלים ה יג) כצנה רצון תעטרנו "שש מאות זהב" - והוא שש מנים שהזהב הוא הדינר

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"צנה" - מלבוש ממתכת יקיף כל הגוף להציל ממכת חרב כמו (תהלים ה יג)כצנה רצון תעטרנו

"שחוט" - נמשך כמו (ירמיהו ט ז)חץ שחוט לשונם ורוצה לומר זהב טוב נמשך כשעוה 

מצודת דוד

"שש מאות זהב" - רצה לומר דינרי זהב

"יעלה" - היה נכנס בו

"זהב שחוט" - לרוב עשרו עשאם מזהב טוב עם כי הדרך לעשותם מברזל

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"מאתים צנה ושלש מאות מגנים". הצנה מקיף מג' רוחות והמגן מרוח א', והיה צריך אל הצנה שש מנים, כי כל

מנה מחזיק מאה זהב: