מ"ג מלכים א י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מ"ג מלכים א י · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְהוָה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"לנסותו בחידות" - לשאלו דברים סתומים קשה הידיעה ואם יגידם תדע נאמנה שמאת ה' היתה לו החכמה

"לשם ה'" - רצה לומר שמעה אשר חכמתו איננה מטבע האנושי כי אם מה' היתה לו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומלכת שבא". פי' מהרי"א שעבדי שלמה אשר ילכו באניות אופירה עברו בדרכם דרך ארץ שבא, שהים הסובב אותה מתחבר עם ים סוף בצד מערב והם ספרו חכמת שלמה, והיא "שמעה שמעו לשם ה'", ר"ל שחכמתו היא אלהית, לא טבעית: "ותבא לנסותו בחדות". כי א"א בחכמה אנושית לבד להגיד כל החדות, שלפעמים ענינם נעלם, כמו חדתו של שמשון שלא היה אפשר להגידה, כי מי ינבא שהרג ארי ושקננו בגויתו עדת דבורים ודבש: