לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א יט ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁכַּב֙ וַיִּישַׁ֔ן תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אֶחָ֑ד וְהִנֵּה־זֶ֤ה מַלְאָךְ֙ נֹגֵ֣עַ בּ֔וֹ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ ק֥וּם אֱכֽוֹל׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והנה זה" - הלשון הזה יורה למהירות הדבר לומר מיד כשישן בא אליו המלאך וכן (שיר השירים ב ח) קול דודי הנה זה בא

"נוגע בו" - להקיצו משנתו

"וישכב וגו'" - רצה לומר אף כשבא לשכב ולישן בהתפשטות רגליו לא מצא שנים יחד לחסות בצילם כל אורך הגוף

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (ה) מ"ש ויישן תחת רותם אחד, היל"ל ויישן תחתיו, שכבר נזכר שישב תחת הרותם. ומלת זה מיותר. למה צוה לו

לאכול את העוגה וכי לא לקח בידו לחם בלכתו המדברה?:

"וישכב תחת רותם אחד". זה היה רותם אחר, שהרותם הראשון היה קטן בלתי מספיק רק לשבת תחתיו (ולכן כתיב אחת בלשון נקבה המורה על חולשתו), וזה השני היה רב הצל ראוי לשכב תחת צילו: "והנה זה מלאך". אבל הרותם השני הזה לא היה רותם באמת, רק מלאך שנדמה לו כרותם, ועתה בשינתו "נוגע בו ויאמר" וכו':