לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א טו ל

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל בכעסו אשר הכעיס את יהוה אלהי ישראל.

מנוקד:
עַל חַטֹּאות יָרׇבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכַעְסוֹ אֲשֶׁר הִכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים:
עַל־חַטֹּ֤אות יָֽרׇבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכַעְס֕וֹ אֲשֶׁ֣ר הִכְעִ֔יס אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בכעסו" - רצה לומר שהיה יודע רבונו ומתכוין להכעיסו ולמרוד בו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"על חטאת ירבעם". א] שחטא, ב] שהחטיא, ג] "אשר הכעיס", שעשה להכעיס: