מ"ג מלכים א ח נז
<< · מ"ג מלכים א · ח · נז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו אל יעזבנו ואל יטשנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהִי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהִ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ עִמָּ֔נוּ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־אֲבֹתֵ֑ינוּ אַל־יַעַזְבֵ֖נוּ וְאַֽל־יִטְּשֵֽׁנוּ׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עם אבותינו" - הם אנשי דור המדבר שהיתה השכינה שורה עמהם בתמידות
מצודת ציון
"יטשנו" - ענין עזיבה וכפל הדבר במלות שונותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
יהיה זה על ידי עונשים או שיסתיר פנים מהם ותמצאנה אותם רעות רבות וצרות עד שיכירו שזה בסבת חטאתיהם. ולפעמים יהיה זה על ידי שישגיח בהם בהשגחה תמידית ויראה להם אותותיו ונפלאותיו, למען יכירו כי הוא אלהיהם ושכל טובם מאתו בא. ובזה הדרך נהג עמהם עת הוציאם ממצרים שהיו הנסים מתמידים וההשגחה דבוקה בם תמיד, ובקש שלמה שה' יהיה עמהם כאשר היה עם אבותם להטות לבבינו אליו, שעל ידי שיהיה עמהם בתמידות ע"י זה יטה לבבם אליו, כמו שכן נגד אבותם עשה פלא והיה עמהם בתמידות. ומ"ש אל יעזבנו ואל יטשנו מוסב לשני פנים, שאל יעזבם כמו שלא עזב את אבותם, וכן יכוין לומר אל יעזבנו להטות לבבינו אליו, שלא ינהג עמהם בדרך השני לעזוב אותם תחת המקרה שעל ידי כן יטה לבבם אליו על ידי רעות ועונשים, רק יהי ה' אלהינו עמנו שעל ידי כן יטה לבבנו אליו בדרך הראשון:
<< · מ"ג מלכים א · ח · נז · >>