מ"ג מלכים א ה כא
<< · מ"ג מלכים א · ה · כא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כשמע חירם את דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֧עַ חִירָ֛ם אֶת־דִּבְרֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה וַיִּשְׂמַ֣ח מְאֹ֑ד וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהֹוָה֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לְדָוִד֙ בֵּ֣ן חָכָ֔ם עַל־הָעָ֥ם הָרָ֖ב הַזֶּֽה׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"על העם" - מולך על העם והוא מקרא קצר
"וישמח מאד" - לפי שמתוך סדור דבריו הכיר חירם בחכמתו ובדברי הימים (ב ב י-טו) מאריך יותר ביופי סדור דבריו וקצר כאןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
על אומנים לבד לא היה צריך להציע באורך שדוד אביו לא היה יכול לבנות הבית, שזה מורה על גדולת הבנין ושהוא גם כן צריך עזר וסעד אל הבנין, ומזה הבין שרמז לו שהוא יתן לו ארזים משלו, כי בחלק הלבנון שאצל צור היו ארזים וברושים טובים יותר ולרוב מאד. וז"ש "ויהי כשמוע", ר"ל כאשר הבין דבריו: "שמח מאד וברך ה' אשר נתן לדוד בן חכם". כי זה מורה על רוב חכמתו ששאל מעט כפי המוסר והנמוס ובכ"ז כלכל דבריו כפי תבונתו שחירם בעצמו יבין את זאת להפריז לו כרצונו:
<< · מ"ג מלכים א · ה · כא · >>