מ"ג מלכים א ב כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג מלכים א ב · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף כִּי בְנַפְשׁוֹ דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשָּׁבַע֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בַּיהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף כִּ֣י בְנַפְשׁ֔וֹ דִּבֶּר֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"בנפשו" - באבדון נפשו כי ימות עליה

"כה יעשה וגו'" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר וכמוהו הרבה במקרא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישבע המלך" וכו' "כי בנפשו דבר". ר"ל הלא דבר זה דבר במסירת נפשו, כי בודאי הבין שיש לו סכנה בשאלה זאת, ובשביל נשואי אבישג לא היה מוסר נפשו אם לא בשחושב תחבולות שבזה שישתמש בשרביטו של מלך יוכל למרוד: