מ"ג מלכים א א ג
<< · מ"ג מלכים א · א · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְבַקְשׁוּ֙ נַעֲרָ֣ה יָפָ֔ה בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְצְא֗וּ אֶת־אֲבִישַׁג֙ הַשּׁ֣וּנַמִּ֔ית וַיָּבִ֥אוּ אֹתָ֖הּ לַמֶּֽלֶךְ׃
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נערה יפה" - כי היופי יורה על רבוי הדם המוליד רב החוםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
לבקש שתנתן לו אבישג לאשה, היא תגלה לנו כי חשק בה מאד עד שמסר את נפשו בעבורה לבקשה מאת שלמה שלא נעלם זאת מאתו כי בנפשו הוא, רק רוב חשקו אליה הניע אותו לזה, וזאת לעד כי כבר חשק בה מכבר בעת ראה אותה בבית אביו ומאז נתן דעתו עליה, וזאת בערה בלבו כרשף אש למלוך תיכף ולקחתה לו לאשה, כי לא ימנענה אביו ממנו אחר שלא ידעה והיתה רק לשרתו לבד וימצא נערות יפות זולתה לשרתהו. וזה שהקדים שהיתה יחידה ביופי, אם מצד הבקשה "שבקשו" "נערה יפה בכל גבול ישראל", ורק אותה מצאו מכל הבתולות, ואם מצד עצמה שהיתה "יפה עד מאד", יופי מופלגת. ולא היתה מניעה מצד אביו, "כי המלך לא ידעה". והגם שהכתוב לא באר זה בפי' שחשק בה אז, ושלכן החיש מעשהו, והסתיר ברמז מפני הכבוד, הן רמז כ"ז אם בהמשך הסיפור שהקדים הסבה אל המסובב, אם באחרית דבר שמסר נפשו ע"ז, ושבעבור כן נהרג, כי גם שלמה בחכמתו הבין זה שלא ישקוט אם ימנענה מאתו, ובאופן זה נדמה במעשיו לאבשלום, זה מלך בחיי אביו וזה רוצה למלוך בחיי אביו, זה בא על פלגשיו וזה רוצה לקחת שוכבת חיקו, רק אבשלום מרד בזדון ובא על פלגשי אביו להראות כי נבאש באביו, ובזה היה בהפך, רצה באבישג מפני תאוותו, ורצה למלוך באופן שלא ירע בעיני אביו:
<< · מ"ג מלכים א · א · ג · >>