מ"ג ישעיהו סה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ו. הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי לֹא אֶחֱשֶׂה כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי עַל חֵיקָם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם

מנוקד: הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי לֹא אֶחֱשֶׂה כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי עַל חֵיקָם.

עם טעמים: הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה לְפָנָ֑י לֹ֤א אֶחֱשֶׂה֙ כִּ֣י אִם־שִׁלַּ֔מְתִּי וְשִׁלַּמְתִּ֖י עַל־חֵיקָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה כתובה" - חטאתם לפני כבר נגזר דינם ונחתם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הנה כתובה לפני", ולא ככותב לזכרון לעתים רחוקות כי תכלית הכתיבה היא כדי "שלא אחשה כי אם שלמתי", שע"י הכתיבה אתעורר ממנו תמיד עד שלא אוכל לחשות עד אחר ששלמתי את עונשם, ולא שאשלם את עונשם אל חיק בניהם, רק "ושלמתי אל חיקם", התשלומין יהיה להם עצמם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה כתובה לפני" - הרעות שעשו כתובה לפני ולא נשכחו

"לא אחשה" - לא אשתוק עליהם כי אם אשלם גמול והתשלומין יהיה על חיקם ולא לבניהם אחריהם

מצודת ציון

"אחשה" - ענין שתיקה

"על חיקם" - ר"ל על עצמם ובשרם