מ"ג ישעיהו נח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ט. אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און

מנוקד: אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן.

עם טעמים: אָ֤ז תִּקְרָא֙ וַיהוָ֣ה יַעֲנֶ֔ה תְּשַׁוַּ֖ע וְיֹאמַ֣ר הִנֵּ֑נִי אִם־תָּסִ֤יר מִתּֽוֹכְךָ֙ מוֹטָ֔ה שְׁלַ֥ח אֶצְבַּ֖ע וְדַבֶּר־אָֽוֶן׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אז תקרא", שלא בעת צרה "וה' יענה" וימלא משאלותיך אבל אם "תשוע" בעת צרה אז לא לבד שיענה כי גם "יאמר הנני" מוכן להושיעך מכבר גם טרם שקראת.

"אם תסיר" אומר כל השכר הזה תשיג רק ע"י סור מרע לבד וע"י שתמנע מלחטא בג' ענינים, שהם מחשבה דבור מעשה, נגד המחשבה אמר אם "תסיר מתוכך מוטה" היינו מתוך לבבך ומצפונך תסיר כל נטיה אשר במצפוניך, נגד המעשה אמר "שתסיר שלח אצבע" שאף אצבע הקל לא תשלח לרע וכ"ש כל היד, ונגד הדבור אמר אם "תסיר דבר און" מלדבר און בפה:


ביאור המילות

"תקרא, תשוע". המשוע צועק לישועה מן הצרה בכל מקום:

"שלח מקור", ותסיר נמשך לשתים אם תסיר שליחות אצבע, אם תסיר דבר און:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שלח אצבע" - מוסב על אם תסיר לומר אם גם תסיר מלשלוח אצבעך אל מול פני חברך כדרך בני אדם המריבים וגם תסיר מלדבר לחברך און ודברי קנתור

"הנני" - להשלים חפצך

"אם תסיר" - אם מכל וכל תסיר מתוכך את עצי העול שהכבדת על צוארי העניים

"תשוע וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"אז תקרא וגו'" - כשתעשה כן אז כאשר תקרא לה' הוא ישיב לך למלא שאלתך

מצודת ציון

"יענה" - מלשון עניה ותשובה

"תשוע" - ענין צעקה כמו שועתי שמעת קולי (יונה ב')

"הנני" - הנה אני

"מוטה" - עצי העול

"און" - ענינו דבר שאינו הגון