לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו נד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · נד · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַרְחִ֣יבִי ׀ מְק֣וֹם אׇהֳלֵ֗ךְ וִירִיע֧וֹת מִשְׁכְּנוֹתַ֛יִךְ יַטּ֖וּ אַל־תַּחְשֹׂ֑כִי הַאֲרִ֙יכִי֙ מֵיתָרַ֔יִךְ וִיתֵדֹתַ֖יִךְ חַזֵּֽקִי׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אַפְתִּי אֲתַר בֵּית מֵישְׁרָךְ וּמִקִרְוֵי אַרְעִיךְ יָתְבֵי לָא תִמְנְעִין אַסְגָא עַם מַשִׁרְיָתִיךְ וְשִׁלְטוֹנִיךְ תַקִיפִי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יטו" - למרחוק "מיתריך" - הם חבלים דקים התלוים בשולי אהלים וקושרים ביתדות שקורין (קביל"ש בלע"ז) ותוקעין בארץ

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ויריעות" - הוא הוילון כמו נוטה שמים כיריעה (תהלים קד)

"משכנותיך" - מלשון משכן

"תחשכי" - ענין מניעה כמו ולא חשכת (בראשית כב)

"מיתריך" - חבלים כמו ואת מיתריהם (שמות לה)

"ויתדותיך" - מלשון יתד ומסמר 

מצודת דוד

"ויתדותיך" - היתדות התקועות בארץ חזקי למען לא יזוזו ממקומם והוא ענין מליצה לומר שתתרחב ירושלים מכמות שהיתה ועד עולם תעמוד ולא תחרב עוד

"האריכי מיתריך" - החבלים התלוים בשפולי האוהל לקשרם ביתידות האריכי אותם שיהא נוח לקשרם היטב

"הרחיבי" - להחזיק את כל בניך המרובים

"יטו" - יהיו נוטים לאורך ולרוחב ואל תחשוכי מלהטותם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרחיבי", להחזיק רוב הבנים, והנה האהל הוא הגדול שבו ידורו, ואם לפעמים יבואו אורחים מספחים משכנות קטנות נוספים אל האהל, אומר גם "יריעות משכנותיך" שסביב האהל "יטו" המטים, "ואל תחשכי" רגע מלהטותם ולפשטם תמיד כי תמיד יתרבו הבנים הבאים מחדש וצריך להוסיף תמיד דיורים, (משל האהל הוא ירושלים, ומשל המשכנות שאר ערי יהודה) וגם "האריכי מיתריך" הקושרים את האהל למען יהיו מזומנים לפשט את האהל תמיד בעת הצורך לאורך כי האהל לא יעמוד רגע על גבולו וגם חזקי יתדות האהל למען יסמכו אליהם אהלים אחרים, וכל זה משל את התרבות העם והתפשטותם, ומבאר הנמשל:

 

<< · מ"ג ישעיהו · נד · ב · >>