מ"ג ישעיהו מט כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כד. הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ וְאִם שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט

מנוקד: הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ וְאִם שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט.

עם טעמים: הֲיֻקַּ֥ח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַ וְאִם־שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היוקח מגבור מלקוח" - כסבורים אתם שאי אפשר לקחת מעשו מלקוח שביו של יעקב הצדיק

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"היקח מגבור מלקוח", אחר שישראל נשבו ונלקחו לעבדים ביד גבורים האפשר ליקח את השבי והמלקוח מידם, וזה הוא השאלה ששאלת אחר שאני שכולה וגלמודה והוא שבניך היו מלקוח ושבי ביד גבורים. מי ילד לי את אלה, כי איך אפשר ליקח מגבור מלקוח, עתה לא יבשו קוי משאלה הזאת, יען.


ביאור המילות

"מלקוח, שבי", בררתי הבדלם בפי' במדבר (לא):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואם שבי" - וכי אפשר להמלט מידו את השבי ששבה את יעקב הצדיק

"היוקח" - רצה לומר כסבורים אתם לומר וכי אפשר לקחת מיד עשו הגבור את המלקוח ששלל

מצודת ציון

"מלקוח" - כן נקרא שבי הבהמה כמו את השבי ואת המלקוח (שם לא)