לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו מח כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב:
ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים.

מנוקד:
וְלֹא צָמְאוּ בׇּחֳרָבוֹת הוֹלִיכָם מַיִם מִצּוּר הִזִּיל לָמוֹ וַיִּבְקַע צוּר וַיָּזֻבוּ מָיִם.

עם טעמים:
וְלֹ֣א צָמְא֗וּ בׇּֽחֳרָבוֹת֙ הוֹלִיכָ֔ם מַ֥יִם מִצּ֖וּר הִזִּ֣יל לָ֑מוֹ וַיִּ֨בְקַע־צ֔וּר וַיָּזֻ֖בוּ מָֽיִם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בחרבות" - מלשון חורבה ושממון

"הזיל" - מלשון הזלה ונטיפה

"ויזובו" - מלשון זיבה ונטיפה כמו זב עמקך (ירמיהו מ"ט

מצודת דוד

"ויבקע צור" - כפל הדבר במ"ש

"ולא צמאו" - לא יצמאו בדרך עם כי יוליך אותם במקומות חרבות ושוממות כי יטיף להם מים מן הצור וימצאו לרוות צמאונם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא צמאו" למים, הגם כי "בחרבות הוליכם" במקום חרב ויבש כי "מים מצור הזיל למו" עד שהיה להם מים, "ויבקע צור ויזבו מים" המליץ ישוטט עתה ברוחו, בקיעת מי הים והירדן לפני בני ישראל, ששם נצבו כמו נד נוזלים, אומר "את הים בקע ויעמדו מים", אבל ויבקע צור, ויזבו מים: