מ"ג ישעיהו מה כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כד. אַךְ בַּיהוָה לִי אָמַר צְדָקוֹת וָעֹז עָדָיו יָבוֹא וְיֵבֹשׁוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בּוֹ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו

מנוקד: אַךְ בַּיהוָה לִי אָמַר צְדָקוֹת וָעֹז עָדָיו יָבוֹא וְיֵבֹשׁוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בּוֹ.

עם טעמים: אַ֧ךְ בַּיהוָ֛ה לִ֥י אָמַ֖ר צְדָק֣וֹת וָעֹ֑ז עָדָיו֙ יָב֣וֹא וְיֵבֹ֔שׁוּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֥ים בּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך בה' לי אמר" - המקרא זה מסורס וכן פתרונו אך לי בה' אמר צדקות ועוז אע"פ שכל הגוים ישתחוו לפניו אך לי לבדי כנסתי שראל בה' הובטח לי צדקות ועוז ולא יבאו מכחישי תורה לחלל כבודי

"עדיו יבוא ויבשו וגו'" - כל הנחרים בהקב"ה יבואו עדיו להתחרט על מה שעשו בחייהם ויבושו

"הנחרים" - המתגרים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אך", אומר הנה ה' נשבע לקבל כל העכו"ם אל אמונתו האמתית, רק יהיה ההבדל בין עם ה' ובינם, בדבר אחד, כי "בה' לי אמר צדקות ועז", שיעור הכתוב "אך אמר", בה' (יהיה) לי צדקות ועוז, ר"ל לי לישראל יהיה בה' בין צדקות בין עז, שחוץ ממה שיהיה לי "צדקות" ע"י שנעבוד אותו ונשמור מצותיו יהיה לנו גם "עז", והוא שלא נבוא בתורת חסד כאשר יבואו העכו"ם, רק נבוא בעז וכח, יהיה ההבדל ביני ובינם. ומבאר דבריו כי "עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו" העכו"ם אשר נחרו בו עד הנה והכחישו באלהותו, הן גם הוא עדיו יבא לעבדו, אבל יבושו ממה שנחרו בו עד הנה, אבל.


ביאור המילות

"אך בה'", התחלף סידור המלות וכמוהו רבים, וגם י"ל בה' שבועה לעומת שאמר בי נשבעתי אומר אך בה' לי אמר, לי אמר בשבועה בה', כי לי צדקות ועוז. ולכן התחלף להורות ב' הכונות. וכן אמר עדיו יבוא ויבשו, יחיד ורבים, כאומר הם יבואו יחידים יחידים כאשר יתגנב העם הנכלמים בשובם במלחמה, אבל בה' יצדקו כל זרע ישראל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עדיו יבוא" - כל אחד מהעכו"ם יבוא לישראל להיות סר למשמעתו וכל הכועסים בו לשעבר יבושו אז

"אך בה'" - זהו מאמר הנביא שאמר אף שכל העכו"ם יאמינו בה' אך הריני נשבע בה' אשר לי לישראל לבד הבטיח ואמר צדקות ועוז ר"ל הצדקות והעוז שיהיו לישראל יהיו מיוחדת ולא יהיו בערך אחד עם של העכו"ם

מצודת ציון

"ועוז" - ענין חוזק

"עדיו" - אליו כמו תגע עדיך (איוב ד)

"הנחרים" - מלשון חרון כעס וכן בני אמי נחרו בי (שיר השירים א)