מ"ג ישעיהו מה כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כג. בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון

מנוקד: בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן.

עם טעמים: בִּ֣י נִשְׁבַּ֔עְתִּי יָצָ֨א מִפִּ֧י צְדָקָ֛ה דָּבָ֖ר וְלֹ֣א יָשׁ֑וּב כִּי־לִי֙ תִּכְרַ֣ע כָּל־בֶּ֔רֶךְ תִּשָּׁבַ֖ע כָּל־לָשֽׁוֹן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בי נשבעתי" - ויצא מפי צדקה לקבל כל השבים אלי דבר דברתי ולא ישוב מהו הצדקה אשר יצאת מפי כי לי תכרע כל ברך ואני אקבלם כענין שנאמר כי אז אהפוך אל עמים וגו' (צפניה ג)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בי נשבעתי".

  • א) שנשבעתי בשמי הגדול ולא אחזור משבועתי.
  • ב) "כי יצא מפי צדקה" גם זולת השבועה הלא גם אם רק יצא מפי, "הלא יצא מפי צדקה" וכל דבר צדקה וחסד אשר הבטחתי אף בלא שבועה איני משנה בשום אופן (כי הדבר שיגיד לרעה ישנה אם ישובו העם בתשובה לא הדבר שיגיד לטובה כמ"ש כ"פ) וא"כ הלא הוא "דבר ולא ישוב" ולא ישתנה בשום אופן. והוא שנשבעתי אשר "לי תכרע כל ברך", שאקבל את כל העמים תחת אמונת האמת, עד שכל ברך תכרע לי. ולא לבד לפרקים, רק לי "תשבע כל לשון", שכולם יקבלו על עצמם בשבועה לעבוד אותי ולא לאל אחר, וא"כ פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תשבע" - מוסב על מלת לי לומר לי תשבע כל לשון לקבל אותי לאלוה ולהאמין בי

"כי לי תכרע" - וזהו הדבר היוצא אשר בימים העתידים יכרעו כל הברכים לי ולא לעכו"ם כי כולם יקבלו עול מלכותי עליהם

"דבר" - מוסב על יצא מפי לומר יצא מפי דבר ולא ישוב הדבר ההוא רצה לומר לא אחזור בו והוא כפל ענין במ"ש

"בי נשבעתי" - הריני נשבע בי אשר יצא מפי דבר צדקה ואמת

מצודת ציון

"תכרע" - מלשון כריעה

"ברך" - מלשון ברכים והם פרקי הרגלים