לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו מא כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא [ונראה] יחדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה ונרא [וְנִרְאֶה] יַחְדָּו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַגִּ֙ידוּ֙ הָאֹתִיּ֣וֹת לְאָח֔וֹר וְנֵ֣דְעָ֔ה כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים אַתֶּ֑ם אַף־תֵּיטִ֣יבוּ וְתָרֵ֔עוּ וְנִשְׁתָּ֖עָה ונרא וְנִרְאֶ֥ה יַחְדָּֽו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הגידו האותיות לאחור" - המופתים הבאים באחרונה "ונשתעה" - ונספר דבריכם ויספר מתרגמינן ואישתעי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"האותיות" - הבאות כמו אתא בוקר (לעיל כא)

"לאחור" - מלשון אחרון

"ונשתעה" - ענין ספור דברים כי תרגום של ויספר הוא ואשתעי וכן ואשעה בחקיך תמיד (תהלים קיט

מצודת דוד

"ונשתעה" - ואז נספר אני והם ונראה יחדו מה לעשות בעולם ואמר בדרך לעג והתול

"ונדעה" - ואז נדעה אשר אלהים אתם ואף תוכלו לעשות למי טובה או רעה

"האותיות לאחור" - הבאות באחרית הימים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הגידו האתיות לאחור", מן המסובב אל הסבה, (כי המגיד את הסבה אחר הגלות המסובב, כמו מן העשן ידון שהיה פה אש הוא הולך בהשכלה אחורנית) וגם בהגדה הקלה הזאת "נדעה כי אלהים אתם", כי גם זאת אין בכם לדעת את אשר ידעו חכמי הטבע והחוקרים, ואף כי וק"ו כי הרוח אין בכם להגיד עתידות כמו האל ע"י חוזיו הנאמנים.

"אף תיטיבו" מוסיף לאמר, עכ"פ אנסכם עוד בדבר יותר קטן, אם יש עכ"פ ביכולת הע"ז "להטיב או להרע" לשום אדם, גם בזה "נדעה כי אלהים אתם", אבל בתנאי אם "ונשתעה ונראה יחדו" כי כהני הבעל היו מכזבים בשם הבעל שהיא מטיבה או מריעה לעובדיה או בוגדיה, אבל הם יבדו זאת מלבם בתחבולות של מרמה וזיוף לרמאות לב קלי הדעת, לכן אני מתנה כי "נשתעה" ונפנה פנים אל פנים, עד כי "נראה" שנינו יחדו אם אמת דברתם, או רק שקר כזבתם. אבל האמת הוא, כי.

ביאור המילות

"לאחור". הושאל מן ההליכה בפועל שילך לאחריו, אל ההליכה השכליית שיחקור מן המסובב אל הסבה, וכן לקמן (מ"ב כד) יקשיב וישמע לאחור, ונשתעה מענין פניית פנים, וישע ה' אל הבל, וכן אל תשתע, ומלת יחדו פרשתי למעלה בששניהם שוים: