מ"ג ישעיהו מא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ז. וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט

מנוקד: וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט.

עם טעמים: וַיְחַזֵּ֤ק חָרָשׁ֙ אֶת־צֹרֵ֔ף מַחֲלִ֥יק פַּטִּ֖ישׁ אֶת־ה֣וֹלֶם פָּ֑עַם אֹמֵ֤ר לַדֶּ֙בֶק֙ ט֣וֹב ה֔וּא וַיְחַזְּקֵ֥הוּ בְמַסְמְרִ֖ים לֹ֥א יִמּֽוֹט׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

הֲלָא יְבַהֲתוּן בְעוֹבָדֵיהוֹן דְמַתְקֵיף נַגָרָא עִם קֵינָאָה מָחֵי בְפַטִישָׁא עִם דִמְטַפַּח בְּקוּרְנְסָא זִמְנָא אֲמַר עַל דִבְקָא תַּקִין הוּא וּמַתְקֵיף לֵיהּ בְמַסְמְרִין דְלָא יִצְטְלֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחזק חרש" - נוסך הפסל

"את צורף" - המרקעו בזהב

"מחליק פטיש" - באחרונה כשהוא מכה בנחת להחליק את המלאכה

"את הולם פעם" - הוא המתחיל בה כשהיא עשת ומכה בכל כחו

"אומר לדבק טוב הוא" - על אותן שהיו מחזירי' אחר קרקע טובה לדבק בה עששיות ברזל דבק (שולדור"א בלע"ז)

"ויחזקהו" - לצלם

"במסמרים לא ימוט" - כולם יחזקו זה את זה

"ויחזק חרש" - זה שם שהיה נפח לעשות מסמרות ובריחים לתבה

"את צורף" - זה אברהם שהוא צורף את הבריות לקרבן אל השכינה

"את הולם פעם" - זה אברהם שהלם כל המלכים האלה פעם אחת

"אומר לדבק טוב הוא" - טוב לידבק באלוה של זה

"ויחזקהו" - שם לאברהם להיות דבק בהקב"ה ולא ימוט

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חורש", הוא האומן המוציא כלי למעשהו ועושה הכלי זיין.

"וצורף" הוא המוציא הברזל מן האדמה, והחרש צריך להמתין בהכרח עד שיגמור הצורף מעשהו, והם ימהרו כ"כ להכן כלי הזיין והנשק, עד שהחרש שמלאכתו מאוחרת יסייע את הצורף ויחזק את ידיו להוציא הברזל ולזקקו, למען יהיה לו ברזל לעשות ממנו חרב וחנית. וכן המחליק את הכלי בפטיש בגמר המלאכה יסייע את ההולם ומכה על הכלי בפעם בתחלה ולא ימתין עד שיגמור ההולם פעם מעשהו, וגם "יאמר לדבק טוב הוא" שידביק שתי חתיכות של חרבות שבורות בדיבוק עראי ויחזקם במסמרים לדבקם לפי שעה שלא ימוטו ולא יתפרדו ויאמרו עליו כי טוב הוא, מרוב המהירות שימהרו למלחמה יספיק להם גם חרב שבורה מדובקת שחברו השברים במסמרים. (בזה צייר,

  • א) קבוצת כל העמים בפעם אחד.
  • ב) עזרם זה לזה,
  • ג) השתדלותם ומהירותם למלחמה):

ביאור המילות

"חרש, צרף". מלאכת הצורף קודם למלאכת החרש כנ"ל (מ' יט):

"לדבק". הדבר המתדבק ע"י מלאכת מעשה בכוונה ישמש עליו בלשון חבור בכ"מ. ודבק בא על דבר המתדבק מעצמו במקרה, ובא לרוב על עצמיים הגיוניים בדרך שאלה, ופה אומרים על התדבקות מקרי מעצמו יאמר טוב הוא ויחזק במסמר ויסתפק בזה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויחזקהו" - מחזק הצפוי על ידי מסמרים למען לא יתפרד מעל הפסל

"אומר לדבק" - כאשר ידבק הטסין על הפסל ישמח ויאמר הנה טוב הוא וכן יפה לו

"מחליק פטיש" - המכה בפטיש קטן להחליק את הטסין היה מזרז את המכה על הטסין בחוזק רב בהתחלת הרדוד למען יתחיל הוא מעשהו

"ויחזק חרש" - חרש העצים העושה הפסל חיזק בדבריו את הצורף להיות זריז במלאכת צפוי טסי הזהב אשר יצפנו

מצודת ציון

"מחליק" - מלשון חלק

"פטיש" - הוא המקבת וכן וכפטיש יפוצץ סלע (ירמיהו כג)

"הולם פעם" - שניהם ענין הכאה כמו והלמה סיסרא (שופטים ה)וכמו נפעמתי ולא אדבר (תהלים עז)וכפל המלה בשמות נרדפים ויורה על חוזק ההכאה

"במסמרים" - יתדות וכן וברזל לרוב למסמרים (דברי הימים א' כב)

"ימוט" - מלשון נטיה וקלקול