מ"ג ישעיהו לז לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לב. כִּי מִירוּשָׁלַ‍ִם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת

מנוקד: כִּי מִירוּשָׁלַ‍ִם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת.

עם טעמים: כִּ֤י מִירֽוּשָׁלַ‍ִ֙ם֙ תֵּצֵ֣א שְׁאֵרִ֔ית וּפְלֵיטָ֖ה מֵהַ֣ר צִיּ֑וֹן קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת תַּֽעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קנאת ה' צבאות" - שיקנא לשמו ולא מחמת זכות שבידכם למדנו שתמה זכות אבות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי מירושלם תצא שארית", כי המון עם ירושלים נשארו במקומם ולא נגלו, "ופליטה מהר ציון" ר"ל ע"י הר ציון שהוא חזקיהו היושב במצודת ציון תצא פליטה שהגולים פלטו פליטיהם וישובו לחסות בצל חזקיהו, וקנאת ה' תעשה זאת על שחרף וגדף ויקנא ה' לשמו ולארצו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קנאת ה'" - כי יקנא לשמו אשר חרף רבשקה וסנחריב

"כי מירושלים וגו'" - ר"ל ירושלים תהיה השארית להנצל מיד סנחרב וכן ופליטה מהר ציון וכפל הדבר במ"ש