מ"ג ישעיהו לו יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים וכי הצילו את שמרון מידי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם וְכִי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַיֵּ֞ה אֱלֹהֵ֤י חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵ֣י סְפַרְוָ֑יִם וְכִֽי־הִצִּ֥ילוּ אֶת־שֹׁמְר֖וֹן מִיָּדִֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכי הצילו את שומרון מידי" - ובני שומרון היו עובדים לאלהי ארם שכיניהם וחמת היא מארם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וכי הצילו" - וכי אלהי שמרון הצילו את שמרון מידי

"איה וגו'" - ר"ל וכי היה בידם הכח להציל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איה אלהי חמת וכו'", ואם תאמרו שאלהי ישראל חזק יותר, משיב "וכי הצילו את שמרון מידי" הלא שומרון הוא מישראל, ופן תאמרו כי עד עתה לא רצו אלו האלהים להציל את עמם, ולא היה זה מפני העדר היכולת רק מפני חסרון הרצון, ע"ז משיב.