מ"ג ישעיהו לה י
<< · מ"ג ישעיהו · לה · י
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ישיגו" - כאלו ירדפו אחריהם וישיגום
"ונסו" - היגון ואנחה ינוס ויברח מפניהם ולא עליהם יהיו
"ושמחת עולם" - השמחה שהיה להם מימות עולם תשכון על ראשם
"ופדויי ה'" - ישראל אשר יפדה ה' מן הגלות ישובון לארצם ויבואו לציון ברנה
מצודת ציון
"ישיגו" - ענין הקרוב והדבוק
"ונסו" - ענין בריחה
"יגון" - מלשון תוגה וצערמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ששון ושמחה ישיגו". ההשגה תבא בלשון פועל או בלשון נפעל. בדבר שאין האדם רוצה בו. יהיה האדם מושג מן הדבר, וחרון אפך ישיגם, תשיגהו כמים בלהות (איוב כז), וכן בדבר שאין מתכוין אליו, ובאו עליך הברכות והשיגוך. ופה ר"ל שישיגו הששון ע"י שיתכונו אליו, לא בהסח הדעת. וע"כ הקדים ששון לשמחה כי המתכוין אל השמחה, יכין תחלה סימניה החיצונים המעוררים אותה תוף וחליל ודומיהם שהוא הששון ואז תבא השמחה בלב, כמו שהבדלתי בין ששון ושמחה (פסוק א'). אבל בהסרת היגון תוסר תחלה היגון הפנימי ואז גם האדם יסיר האנחה המסובב מן היגון, כי תסור המסובב בסור הסבה. (כי לולא זאת הי"ל להגביל ששון ואנחה, שמחה ויגון, מקבילות אשה אל אחותה):<< · מ"ג ישעיהו · לה · י