מ"ג ישעיהו לה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ג. חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו

מנוקד: חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ.

עם טעמים: חַזְּק֖וּ יָדַ֣יִם רָפ֑וֹת וּבִרְכַּ֥יִם כֹּשְׁל֖וֹת אַמֵּֽצוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חזקו ידים רפות" - כל הנביאים מבשרי ישועה נחמו את ישראל וחזקו את ידיהם הרפות חזקו לשון משקל כבד ופתרונו חזקו את אחרים ואם היה בא לומר חזקו אתם שידכם רפות היה לינקד חזקו ואמצו (דברי הימים ב' לב) עכשיו שאומר להם לחזק ולאמץ אחרים נקוד חזקו אמצו

"חזקו אל תיראו" - זה נקוד חזקו ל' קל חזקו אתם מאליכם כמו שיאמר ליחיד חזק ואמץ (יהושע א) ולא יאמר חזק

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חזקו", אתם הנביאים חזקו את העם המתיאשים מן הגאולה, והנה היאוש יהיה בשלשה פנים.

  • א) שנרפו הידים ואינו עושה שום דבר מצד היאוש, עז"א "חזקו ידים רפות".
  • ב) שהגם שהוא מהיר במלאכת ה' ועבודתו, אבל נכשלו ברכיו מרוב הצרות והעבודה עד שנלאה ממילא שלא מעצלותו, עז"א "ברכים כשלות אמצו".
  • ג) אותם שמתאמצים בעבודת ה' ולא רפו ידים, וגם לא כשלו בצרות רק היה להם שלוה, אבל יען שרואים שעברו עדן ועדנים ולא נתקיימו דברי הנביאים הם ממהרים להכזיב את דברי הנבואה, על זה אמרו.


ביאור המילות

"חזקו אמצו". הבדלתים (כח ב'), אמוץ הוא התמדת החוזק בלי השתנות. וחוזק די לידים רכות שהוא רפיון בחירי. ואימוץ צריך לברכים כושלות ע"י סבות מבחוץ, וכן באיוב (ד' ג' ד'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וברכים" - את מי שברכיו כורעות ומטות לפול אמצו וחזקו והוא כפל ענין במ"ש

"חזקו" - הוא מאמר ה' אל הנביאים חזקו ידים הרפות ר"ל בשרו הגאולה למי שידיו רפות ומתייאש מן הגאולה

מצודת ציון

"רפות" - מלשון רפיון

"כושלות" - ענין חלשות ומטות לנפול

"אמצו" - ענין חוזק