מ"ג ישעיהו כג ז
<< · מ"ג ישעיהו · כג · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲזֹ֥את לָכֶ֖ם עַלִּיזָ֑ה מִֽימֵי־קֶ֤דֶם קַדְמָתָהּ֙ יֹבִל֣וּהָ רַגְלֶ֔יהָ מֵרָח֖וֹק לָגֽוּר׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יובילוה" - חוזר לתחילת המקרא לומר וכי חשבתם שאנשי עיר כזאת יוליך אותם רגליהם לארץ מרחק לגור שמה ר"ל לברוח מפני האויב וללכת רגלי למרחוק
"הזאת לכם" - אמר כנגד אנשי צור וכי זאת חשבתם שתהיה לכם צור שהיתה קריה עליזה מרוב העושר והכבוד מימי קדם קדמתה קדמת העיר וראשית בנינה היא מימי קדם ר"ל משנים מרובות
מצודת ציון
"הזאת" - בה"א התימה
"עליזה" - ענין שמחה
"יבלוה" - ענין הבאה כמו יובל שי (לעיל יח)
"מרחוק" - כמו למרחוק
"לגור" - לדורמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"הזאת לכם עליזה", יאמר מה שעזבה צור מקום מולדתה הוא דבר זר מאד משתי פנים,
- א) בהשקף על המקום שיצאה משם,
- ב) בהשקף על המקום אשר לשם תנוע. בהשקף על המקום שיצאה משם, הן יקרה כזה משני פנים,
- א) אם הוא מקום רע בלתי משמח יושביו, לעומת זה אמר "הזאת לכם עליזה",
- ב) אם שבתם במקום זה לא ארך לו הימים ונקל להם לעזוב אותו לעומת זה אמר "הלא מימי קדם קדמתה", קדימה שלה היא מימי קדם, שגם מימי קדם כבר היתה עיר קדומה וישנה. בהשקף על המקום שהולכים לשם,
- א) הממיר מקומו בהכרח ידע לאן הולך, לא שילך לאשר יובילוהו רגליו, מבלי מקום מכוון ועז"א איך "יובילוה רגליה", כי אינה יודעת עדיין לאן תלך,
- ב) יקרה שילך מבלי לדעת איזה מקום, אל מקום קרוב במדינה עצמה שיודע עכ"פ מהות המדינה, לעומת זה אמר "מרחוק",
- ג) יקרה לפעמים שילך גם מרחוק לבקש מקום, אבל לא ישא אתו ביתו וכלי תשמישו לדור שם, רק לתור מקום, לעומת זה אמר "לגור", שכבר עקרו דירתם מן המקום הראשון וא"כ א"א שתהיה יציאתם צאת מרצונם, וא"כ יתפלא לנו:
ביאור המילות
"קדמתה". שם, והה"א כינוי לנקבה קדמת שלה, ומפיק ה"א:<< · מ"ג ישעיהו · כג · ז · >>