מ"ג ישעיהו כא יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יז. וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר

מנוקד: וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר.

עם טעמים: וּשְׁאָ֧ר מִסְפַּר־קֶ֛שֶׁת גִּבּוֹרֵ֥י בְנֵֽי־קֵדָ֖ר יִמְעָ֑טוּ כִּ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל דִּבֵּֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושאר" - שארית

"קשת גבורי בני קדר" - בעלי רובי קשת שהם כאביהם שנאמר בו (בראשית יא) ויהי רובה קשת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושאר", גם מספר הגבורים שישאיר האויב בכוונה להיות מבני מלחמתו גם הם ימעטו, כי כך גזר ה' עליהם מפני שהרעו לישראל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי ה' וגו'" - דבר ובידו לקיים

"ושאר" - השארית של מספר רבי קשת מגבורי בני קדר יהיו הולכים ומתמעטים