מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כד. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
כתיב:
ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ
מנוקד:
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
עם טעמים:
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלִ֣ישִׁיָּ֔ה לְמִצְרַ֖יִם וּלְאַשּׁ֑וּר בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
בעדנא ההיא יהי ישראל תליתאה למצראי ולאתוראי ברכא בגו דארעא:
"
יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור " - לשלום ולברכה לפי שלא היתה אומה חשובה בעולם באותו הזמן כמצרים וכאשור וישראל היו שפלים בימי אחז ובימי הושע בן אלה ואמר הנביא על ידי הנס שיעשה לחזקיהו יגדל שם של ישראל למעלה ויהיו חשובים כאחת מאלו הממלכות לברכה ולגדולה
"שלישיה ", תהיה משולשת לענין הברכה, שתהיה מבורכת ע"י מצרים ואשור בשלשה ענינים:
מצודת דוד
"ברכה " - כל השלשה יהיו ברכה בקרב הארץ שתהיה להם ברכה יותר מכל האומות
"שלישיה " - שלישית תהיה לה באמונת האל או שתהיה מושלת על מצרים ועל אשור
מצודת ציון
"שלישיה " - מלשון שלש או יתכן שהוא מענין ממשלת ונסיכות כמו ומבחר שלשיו (שמות טו )