מ"ג ישעיהו יט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



<< · מ"ג ישעיהו · יט · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָבְקָ֤ה רוּחַ־מִצְרַ֙יִם֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲצָת֖וֹ אֲבַלֵּ֑עַ וְדָרְשׁ֤וּ אֶל־הָֽאֱלִילִים֙ וְאֶל־הָ֣אִטִּ֔ים וְאֶל־הָאֹב֖וֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ותתמסי רוחא דמצראי במעיהון וחכימהון אסלעם ויתבעון מן טעון ומן חרשין ומן בידין ומן זכורו:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונבקה רוח" - תתרוקן חכמתו כמו (לקמן כד) בוקק הארץ "האטים" - אחד מן השמות של עכו"ם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ודרשו וגו'" - כראותם שכלתה עליהם הרעה ידרשו אל האלילים וגו' וכאומר הנה יהיו עסוקים בדברי הבאי

"ונבקה" - תתרוקן רוח השכלי אשר בקרבו ואשחית עצתו ולא ייעצו בחכמה והוא כפל ענין במ"ש 

מצודת ציון

"ונבקה" - ענין רקות כמו הבוק תבוק הארץ (לקמן כ"ד)

"אבלע" - אשחית

"האטים" - שם ממיני הכשוף הנעשה בנחת ובחשאי והוא מלשון ויהלך אט (מלכים א' כ"א)

"האובות הידעונים" - מיני כשוף

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונבקה", רוח החכמה והגבורה של מצרים שהיו חכמים וגבורים מעולם תתרוקן עתה מהם.

"ועצתו", גם העצה הנמצאת אצלם מכבר בעניני המלחמה והנהגת המדינה, "אבלע" ואשחית אותה.

"ודרשו", וכשיהיו ריקם מכל עצה וגבורה ידרשו אל הבלים לבלתי הועיל:

ביאור המילות

"ונבקה". ענין ריקות, כמו הבוק תבוק הארץ (לקמן כד ג'):

"רוח". כולל רוח העצה והמחשבה החכמה והבינה הגבורה וכל כחות הנפש כמו שבארתי במק"א:

"אבלע". ענין השחתה (עיין לעיל ג' יב):

הערות

א חוזק העם תלוי בשני דברים,

  • א] בהאחדות אשר ביניהם שיהיו כולם כגוף אחד.
  • ב] בעצה וגבורה למלחמה, וע"כ צייר סהת ירידתם בשני דברים אלה, א] במלחמה אשר בין איש לריעו, ב] בשאבדו גבורתם ונסרחה חכמתם:
 

<< · מ"ג ישעיהו · יט · ג · >>