לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו יט א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משא מצרים הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה יְהוָה רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַשָּׂ֖א מִצְרָ֑יִם הִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה רֹכֵ֨ב עַל־עָ֥ב קַל֙ וּבָ֣א מִצְרַ֔יִם וְנָע֞וּ אֱלִילֵ֤י מִצְרַ֙יִם֙ מִפָּנָ֔יו וּלְבַ֥ב מִצְרַ֖יִם יִמַּ֥ס בְּקִרְבּֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

מטל כס דלוט לאשקאה ית מצראי הא יי מתגלי בענן יקרה לאתפרעא ממצרים ויתברו טעות מצראי מן קדמוהי ולבא דמצראי יתמסי במעיהון:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רוכב על עב קל" - מהרה לשלוח קל מהרה גזרת דברו ליפרע ממצרים "ונעו אלילי מצרים מפניו" - לא יהיה להם כח להציל את עמם מיד שלוחיו של אשור וזה שאמר הנביא פורענות מצרים בלשון הזה מה שלא אמר בלשון הזה לשאר אומות מפני שהם למודים ללקות במדה הזאת ועברתי בארץ מצרים (שמות יב) ובכל אלהי מצרים (שם) ודרך ארץ מייראין את האדם במכה שכבר לקה בה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בקרבו" - בתוך הגוף

"ונעו" - תנועת החרדה והרתת

"רוכב וגו'" - רצה לומר מהרה ישלח דברו להפרע מהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה", מצייר בחזיונו, כי "רואה את ה' רוכב על עב קל", משל למהירת ההליכה.

"ובא למצרים, האלילים ינועו מפניו, ולבב האומה ימס". וטעם הציור הזה, כי המצרים בימים הקדמונים היו עובדים לנהר נילוס ומיחסים לו אלהות בצירוף יתר אליליהם, והיו מהבילים כי האלילים הם המונעים את העננים מבוא בארצם, כי הענן והגשם סימן רע להם, וגם עוד היום אבל כבד הוא למצרים, יען שבתיהם בנוים מעפר וטיט, ובבוא הגשם תמס יהלוכו, ומצד זה עת קרה להם גשם בימי קדם, היו מיחסים אותו אל לקות אליליהם העוצרים בעד הגשם, ומצד זה צייר ביאת השם ותנועת האלילים ממקומם, לשיבא ה' על העב וישים עבים רכובו:

ביאור המילות

"רכב על עב". משתתף עם מליצת בחיר ה' השם עבים רכובו (תהלות קד):

"ונעו". יבואר תנועה מחמת יראה, וירא העם וינועו (שמות כ' יח), או תנועת ירידת המעלה והמדרגה, הניעמו בחילך והורידמו (תהלות נט יב), ע"ד ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים: