מ"ג ישעיהו ז טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טו. חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב

מנוקד: חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב.

עם טעמים: חֶמְאָ֥ה וּדְבַ֖שׁ יֹאכֵ֑ל לְדַעְתּ֛וֹ מָא֥וֹס בָּרָ֖ע וּבָח֥וֹר בַּטּֽוֹב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חמאה ודבש יאכל" - הולד שתהא ארצנו מלאה כל טוב

"לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב" - כשידע למאוס ברע ובחור בטוב ומאין לנו הטובה הזאת הלא עתה הארץ חרבה בגדודי מלכי ארץ ופקח בן רמליהו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חמאה", בעת שיגיע הנער לזמן שידע למאוס ברע ולבחור בטוב יאכל חמאה ודבש היערים, ור"ל שמצייר עם הילד ציור האומה בכללה, שכמו ששמו עמנו אל מצייר כלל האומה שה' עמהם, כן אכילתו חמאה ודבש מצייר כלל האומה שעמה אל שתאכל חמאה ודבש. וכל זה מן האות והסימן שאף שעתה ארץ יהודה חרבה, ה' ברחמיו יותיר לה שארית - ואיך יהיה זה? מבאר:

ביאור המילות

"מפני". מסבת, כמו מפני אשר ירד עליו ה' באש (שמות יט):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לדעתו" - לדעת עצמו ימאס ברע ויבחר בטוב עודו לא יבוא למספר הימים הראוים לדעת ולהבחין בין רע לטוב

"חמאה ודבש יאכל" - מעת הוולדו יאכל חמאה ודבש כי יתאוה באלה