מ"ג ישעיהו ז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ט. וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן רְמַלְיָהוּ אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו

מנוקד: וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן רְמַלְיָהוּ אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ.

עם טעמים: וְרֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ שֹׁמְר֔וֹן וְרֹ֥אשׁ שֹׁמְר֖וֹן בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ אִ֚ם לֹ֣א תַאֲמִ֔ינוּ כִּ֖י לֹ֥א תֵאָמֵֽנוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם לא תאמינו" - לנבואתי אתם אחז ועמו אשר ידעתי כי רשעים אתם

"לא תמאנו" - לא אמון בכם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ראש אפרים שמרון", ולא שינו את דרכם כי עדן שומרון ראש הממלכה של אפרים, וכן רמלי' הוא מלכה וזה סימן על רוע העם.

"אם לא תאמינו", יען שראה הנביא בו שאינו מאמין לדבריו, קצף עליו ואמר, "האם לא תאמינו", לדברי ה' בעבור "כי לא תאמנו אתם?" הכי בעבור שאתם אין אמון בכם תעיזו פנים לבלתי האמן גם לדברי ה'?:


ביאור המילות

"אם". תמיהה כמו האם, ומלת כי משמש פה כמלת בעבור:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם לא תאמינו" - אם אינכם מאמינים לדברי אלה זהו לפי שאין אתם קיימים ומחוזקים באמונת האל

"וראש שמרון בן רמליהו" - הוא ראש ומלך על שומרון ולא על ירושלים

"וראש" - ואף עתה עיר המלוכה של אפרים היא שמרון ואין לה כלום על ירושלים

מצודת ציון

"תאמנו" - ענין קיום כמו אמונת עתיך (לקמן לג)