מ"ג ישעיהו ז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ז. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה

מנוקד: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה.

עם טעמים: כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה לֹ֥א תָק֖וּם וְלֹ֥א תִֽהְיֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תקום" - עצתם זאת שתהא יהודה כבושה תחתיהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כה אמר ה'", אבל ה' אמר, לא לבד כי "לא תקום", שלא יבצעו מעשיהם שיתקיים הדבר, אף גם "ולא תהיה" לא יהיה לה התחלה כלל כי לא ילחמו כלל:


ביאור המילות

"תקום, תהיה", היה, הויית הדבר בתחלתו, יהי אור. תקום, קיומו והעמדתו, הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא תקום" - לא תתקיים עצתם ולא תהיה כן והוא כפול במ"ש