מ"ג ישעיהו ז ז

מקרא

כתיב:
כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה.

מנוקד:
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה.

עם טעמים:
כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה לֹ֥א תָק֖וּם וְלֹ֥א תִֽהְיֶֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"לא תקום" - עצתם זאת שתהא יהודה כבושה תחתיהם

"לא תקום" - לא תתקיים עצתם ולא תהיה כן והוא כפול במ"ש

"כה אמר ה'", אבל ה' אמר, לא לבד כי "לא תקום", שלא יבצעו מעשיהם שיתקיים הדבר, אף גם "ולא תהיה" לא יהיה לה התחלה כלל כי לא ילחמו כלל:

"תקום, תהיה", היה, הויית הדבר בתחלתו, יהי אור. תקום, קיומו והעמדתו, הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד: