מ"ג ישעיהו ג יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יט. הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הנטיפות והשירות והרעלות

מנוקד: הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת.

עם טעמים: הַנְּטִיפ֥וֹת וְהַשֵּׁיר֖וֹת וְהָֽרְעָלֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנטיפות" - עונקיא לשון ענקים לגרגרותיך (משלי א) ולשון נטיפות על שם שתלויות על הצואר ונוטפות על החזה והן כמין מרגליות נקובות וחרוזות בחוט (ובלע"ז מושטינצא"ש)

"והשרות" - צמידי הזרוע דמתרגם ושיריא

"והרעלות" - צניף שמצניפות כל פרצופיהם חוץ מגלגל העין כדי שיתאוה אדם ליזון במראות הלסתות (סא"א) ל"א והרעלות מיני סרבלים נאים להתעטף בהן ובלשון משנה יש ערביות רעולות במס' שבת

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"הנטיפות" - מרגליות חרוזות בחוט התלוי בצואר ונוטף על החזה

"והשרות" - צמידי הזרוע כי תרגום של צמידים הוא שיריא

"והרעלות" - סרבלים נאים עשויין להתעטף ובדרז"ל ערביות רעולות (שבת סה)