מ"ג ישעיהו ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ה. וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד

מנוקד: וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד.

עם טעמים: וְנִגַּ֣שׂ הָעָ֔ם אִ֥ישׁ בְּאִ֖ישׁ וְאִ֣ישׁ בְּרֵעֵ֑הוּ יִרְהֲב֗וּ הַנַּ֙עַר֙ בַּזָּקֵ֔ן וְהַנִּקְלֶ֖ה בַּנִּכְבָּֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונגש העם" - יהיו דחוקין ונגושין זה על זה בתיגור וחירום

"ירהבו הנער בזקן" - יתגדל הנער על הזקן

"והנקלה בנכבד" - כפשוטו ומדרשו יבא מי שחמורות דומות עליו כקלות וירהב במי שהקלות דומות עליו ככבדות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונגש", יהיו נלחצים איש ע"י איש ואף ע"י רעהו. וגם "הנער ירהב" ויתנשא "על הזקן", אף שחייב לכבדו ממצות התורה, ואף "הנקלה ירהב על הנכבד", הגם שהוא נגד הטבע השותלת הכנעה טבעיית שהנקלה יכנע אל הנכבד:

ביאור המילות

"ונגש". פעל זה הנחתו על הנלחץ לתת ממון או לעבוד עבודה שאינו חייב בה עפ"י הלואה, ובא על נגישת המס מטעם זה, וזה המבדיל בינו ובין לחץ דחק ודומיהם שאינו לוקח מידו דבר, ובין שם נושה, שדוחקו לשלם מה שלוה ממנו:

"באיש". הב' ב' הכללי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ירהבו" - הנער יתגאה על הזקן ואדם נקלה על איש נכבד

"ונגש העם" - כ"א יהיה נוגש בחבירו על כי לא יהיה בהם מושל

מצודת ציון

"ונגש" - ענין לחץ כמו מפני נוגשיו (שמות ג)

"ירהבו" - ענין התחזקות וגאוה כמו רהב הם (שבת לקמן ל)

"בזקן" - הבי"ת היא במקום על כמו כן ינתן בו (ויקרא כד)ומשפטו עליו כי על עונש ממון ידבר