מ"ג ירמיהו מח מה
<< · מ"ג ירמיהו · מח · מה · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן עָמְדוּ מִכֹּחַ נָסִים כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחוֹן וַתֹּאכַל פְּאַת מוֹאָב וְקָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּצֵ֥ל חֶשְׁבּ֛וֹן עָמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵחֶשְׁבּ֗וֹן וְלֶהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיח֔וֹן וַתֹּ֙אכַל֙ פְּאַ֣ת מוֹאָ֔ב וְקׇדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֽוֹן׃
רש"י
"עמדו" - הנסים לנוח בצל אשר לא היה בהן עוד כח לנוס
"מבן סיחון" - מעיר סיחון כמו בן ראובן (ביהושע ט)
"וקדקד" - אטריפירצד"א בלע"ז ומנחם חברו ל' מקור וי"ת ויקירי לשון יקר
"בני שאון" - אותם שהיו מגביהים קול תפארתמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ולהבה" - שלהבת
"מבן סיחון" - מעיר סיחון וכן אבן בהן בן ראובן (יהושע ט"ו)
"פאת" - עבר וצד
"קדקוד" - הוא גובה הראש
"שאון" - ענין הומיה
מצודת דוד
"ותאכל" - האויב האביד שארית מואב
"וקדקוד" - ואכלה קדקוד מואב המרימים קול שאון בגאוה ובגודל לבב ור"ל אבדו השארית וראשי העם
"מבין סיחון" - היא חשבון שהיתה מאז של סיחון מלך האמורי וכפל הדבר במ"ש
"כי אש וגו'" - ר"ל והנה שם נפלו כי אש יצאה מחשבון ר"ל האויב יצא משם להאבידם
"בצל חשבון עמדו מכח נסים" - ר"ל הנסים מן המלחמה מסבת העדר הכח עמדו לחסות בצל חשבון כי לא יכלו לנוס עודמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · מח · מה · >>