מ"ג ירמיהו מח מה
<< · מ"ג ירמיהו · מח · מה · >>
כתיב:
בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון.
מנוקד:
בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן עָמְדוּ מִכֹּחַ נָסִים כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחוֹן וַתֹּאכַל פְּאַת מוֹאָב וְקׇדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן.
עם טעמים:
בְּצֵ֥ל חֶשְׁבּ֛וֹן עָמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵחֶשְׁבּ֗וֹן וְלֶהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיח֔וֹן וַתֹּ֙אכַל֙ פְּאַ֣ת מוֹאָ֔ב וְקׇדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֽוֹן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"עמדו" - הנסים לנוח בצל אשר לא היה בהן עוד כח לנוס
"מבן סיחון" - מעיר סיחון כמו בן ראובן (ביהושע ט)
"וקדקד" - אטריפירצד"א בלע"ז ומנחם חברו ל' מקור וי"ת ויקירי לשון יקר
"בני שאון" - אותם שהיו מגביהים קול תפארתמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ולהבה" - שלהבת
"מבן סיחון" - מעיר סיחון וכן אבן בהן בן ראובן (יהושע ט"ו)
"פאת" - עבר וצד
"קדקוד" - הוא גובה הראש
"שאון" - ענין הומיה
מצודת דוד
"ותאכל" - האויב האביד שארית מואב
"וקדקוד" - ואכלה קדקוד מואב המרימים קול שאון בגאוה ובגודל לבב ור"ל אבדו השארית וראשי העם
"מבין סיחון" - היא חשבון שהיתה מאז של סיחון מלך האמורי וכפל הדבר במ"ש
"כי אש וגו'" - ר"ל והנה שם נפלו כי אש יצאה מחשבון ר"ל האויב יצא משם להאבידם
"בצל חשבון עמדו מכח נסים" - ר"ל הנסים מן המלחמה מסבת העדר הכח עמדו לחסות בצל חשבון כי לא יכלו לנוס עודמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · מח · מה · >>