לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו מח לז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק.

מנוקד:
כִּי כׇל רֹאשׁ קׇרְחָה וְכׇל זָקָן גְּרֻעָה עַל כׇּל יָדַיִם גְּדֻדֹת וְעַל מׇתְנַיִם שָׂק.

עם טעמים:
כִּ֤י כׇל־רֹאשׁ֙ קׇרְחָ֔ה וְכׇל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כׇּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מׇתְנַ֖יִם שָֽׂק׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"גדודות" - שריטות

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"קרחה" - ענין מריטת השער

"גרועה" - מלשון גרעון וחסרון

"גדודות" - ענין שריטה כמו עד מתי תתגודדי (לעיל מז) 

מצודת דוד

"שק" - כיסוי שק וגם הוא ענין צער ואבל

"גרועה" - יתלשו השערות ונחסר מהם

"גדודות" - שריטות בבשר מחמת צער ואבל

"קרחה" - כי ימרטו שערות ראשה וישאר קרח

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(לז-לח) "כי כל ראש קרחה", וכו' "על גגות מספד" וכו' וכן ישעיה (י"ד ב' ג') "כלה מספד כי שברתי את מואב", הם סופדים על ששברתיו כמו ששוברים את "הכלי" אשר "אין חפץ בו" ואינו ראוי עוד לתשמיש, ששוברים אותו שלא ע"מ לתקן:

ביאור המילות

"גדודות". שם האחד ממנו ג¡דוד¢ה במשקל מלוכה: