מ"ג ירמיהו מח כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · מח · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי [הילילו וזעקו] הגידו בארנון כי שדד מואב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֹבִישׁ מוֹאָב כִּי חַתָּה הילילי וזעקי [הֵילִילוּ וּזְעָקוּ] הַגִּידוּ בְאַרְנוֹן כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּי־חַ֖תָּה הילילי וזעקי [הֵילִ֣ילוּ ׀ וּֽזְﬞעָ֑קוּ] הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הגידו בארנון" - העומדת בגבול ארץ מואב

"הוביש מואב" - עיר מואב ראש המקום נתביישה כי גם היא חתה ונשברה ולכן עשי יללה וזעקי במר נפש 

מצודת ציון

"חתה" - נשברה

"הילילו" - מלשון יללה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוביש מואב כי חתה תילילו ותזעקו", ואתם "הגידו בארנון כי שודד מואב" כי ארנון היה בגבול מואב:

ביאור המילות

"הוביש כי חתה". חתה הוא השבר, ועי"ז הוביש:
 

<< · מ"ג ירמיהו · מח · כ · >>