מ"ג ירמיהו ל יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו ל · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ נַחְלָה מַכָּתֵךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֖ה אָנ֣וּשׁ לְשִׁבְרֵ֑ךְ נַחְלָ֖ה מַכָּתֵֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אנוש לשברך נחלה מכתך" - (אנפר"ש בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אנוש לשברך", השבר החיצוני אנוש ומסוכן מאד, וגם "מכתך" הפנימית "נחלה" מאד, וכשיש שבר ומכה ביחד קשה לרפואתם, והנמשל שאתה חולה חולי הגוף בעניך וחולי הנפש בעונך, וגם א"א לרפא החולי ע"י רופא, כי.

ביאור המילות

"שברך. מכתך". עי' למעלה (י"ד י"ז):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נחלה מכתך" - המכות שבאו עליך היו מחליאים מאד

"אנוש לשברך" - הן אמת את השבר שהיה לך היה כאוב ביותר

מצודת ציון

"אנוש" - ענין מכאוב חזק כמו ומכתי אנושה (לעיל טו)

"לשברך" - הלמ"ד היא במקום את וכן הרגו לאבנר (שמואל ב ג)

"נחלה" - מלשון חולי

<< · מ"ג ירמיהו · ל · יב · >>