לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו לא כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי.

מנוקד:
כִּי הִרְוֵיתִי נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וְכׇל נֶפֶשׁ דָּאֲבָה מִלֵּאתִי.

עם טעמים:
כִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכׇל־נֶ֥פֶשׁ דָּאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הרויתי" - ענין שביעה

"עיפה" - ר"ל צמאה כי העיף צמא למים

"דאבה" - ענין עצבון 

מצודת דוד

"כי הרויתי" - כי אז אשביע נפש העיפה וצמאה למים וכל נפש עצבה אמלא טובה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי הרויתי נפש עיפה" מי שהיה עיף מרוב עבודה, "ונפש דאבה" מאשר חסר לו צרכיו, "מלאתי" כל צרכיו, ולכן לא יצטרכו אז לחמוס ולגזול וידורו במכון הצדק: