מ"ג ירמיהו לא כד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִרְוֵיתִי נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וְכָל נֶפֶשׁ דָּאֲבָה מִלֵּאתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכׇל־נֶ֥פֶשׁ דָּאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי׃

"כי הרויתי" - כי אז אשביע נפש העיפה וצמאה למים וכל נפש עצבה אמלא טובה

"הרויתי" - ענין שביעה

"עיפה" - ר"ל צמאה כי העיף צמא למים

"דאבה" - ענין עצבון

"כי הרויתי נפש עיפה" מי שהיה עיף מרוב עבודה, "ונפש דאבה" מאשר חסר לו צרכיו, "מלאתי" כל צרכיו, ולכן לא יצטרכו אז לחמוס ולגזול וידורו במכון הצדק: