מ"ג ירמיהו כט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו כט · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ יְהוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֻקַּ֤ח מֵהֶם֙ קְלָלָ֔ה לְכֹל֙ גָּל֣וּת יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּבָבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר יְשִֽׂמְךָ֤ יְהֹוָה֙ כְּצִדְקִיָּ֣הוּ וּכְאֶחָ֔ב אֲשֶׁר־קָלָ֥ם מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאֵֽשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר קלס" - לשון קלוי באש (ויקרא ב)

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכל גלות" - לכל בני הגולה

"לאמר" - שיאמרו בקללתם ישימך ה' כצדקיה וגו'

מצודת ציון

"וכאחב" - הוא אחאב

"קלם" - ענין חרוך ושריפה כמו קלוי באש (ויקרא כ)