מ"ג ירמיהו כז כ
<< · מ"ג ירמיהו · כז · כ · >>
כתיב:
אשר לא לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את יכניה יכוניה בן יהויקים מלך יהודה מירושלם בבלה ואת כל חרי יהודה וירושלם.
מנוקד:
אֲשֶׁר לֹא לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלוֹתוֹ אֶת יְכׇנְיָה יכוניה בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה מִירוּשָׁלַ͏ִם בָּבֶלָה וְאֵת כׇּל חֹרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם.
עם טעמים:
אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־לְקָחָ֗ם נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בַּ֠גְלוֹת֠וֹ אֶת־יְכׇנְיָ֨ה יכוניה בֶן־יְהוֹיָקִ֧ים מֶלֶךְ־יְהוּדָ֛ה מִירוּשָׁלַ֖͏ִם בָּבֶ֑לָה וְאֵ֛ת כׇּל־חֹרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בגלותו" - כמו בהגלותו
"חורי" - כן יקראו השרים הגדולים וכן ואריבה את החורים (נחמיה ה)שהוא מלשון חיור ולובן וכאשר יקראו השפלים חשוכים כמ"ש בל יתיצב לפני חשוכים (משלי כב)
מצודת דוד
"בגלותו" - בעת שגלה לבבל עם יכניה ואת כל שרי יהודה וירושלים
<< · מ"ג ירמיהו · כז · כ · >>