מ"ג ירמיהו כז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והגוי אשר יביא את צוארו בעל מלך בבל ועבדו והנחתיו על אדמתו נאם יהוה ועבדה וישב בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדוֹ וְהִנַּחְתִּיו עַל אַדְמָתוֹ נְאֻם יְהוָה וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַגּ֗וֹי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּאר֛וֹ בְּעֹ֥ל מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָד֑וֹ וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל־אַדְמָתוֹ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועבדה" - יעשה עבודת האדמה בחרישה וזריעה וישב בה ויאכל מלחמה

"והנחתיו" - ישכון במנוחה על אדמתו 

מצודת ציון

"והנחתיו" - מלשון מנוחה