לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו כז יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
והגוי אשר יביא את צוארו בעל מלך בבל ועבדו והנחתיו על אדמתו נאם יהוה ועבדה וישב בה.

מנוקד:
וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדוֹ וְהִנַּחְתִּיו עַל אַדְמָתוֹ נְאֻם יְהֹוָה וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ.

עם טעמים:
וְהַגּ֗וֹי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּאר֛וֹ בְּעֹ֥ל מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָד֑וֹ וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל־אַדְמָתוֹ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והנחתיו" - מלשון מנוחה 

מצודת דוד

"ועבדה" - יעשה עבודת האדמה בחרישה וזריעה וישב בה ויאכל מלחמה

"והנחתיו" - ישכון במנוחה על אדמתו