מ"ג ירמיהו כז ה

מקרא

כתיב:
אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני.

מנוקד:
אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי.

עם טעמים:
אָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּכֹחִי֙ הַגָּד֔וֹל וּבִזְרוֹעִ֖י הַנְּטוּיָ֑ה וּנְתַתִּ֕יהָ לַאֲשֶׁ֖ר יָשַׁ֥ר בְּעֵינָֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ונתתיה" - לכן בידי לתתה לאשר ישר בעיני

"אנכי עשיתי וגו'" - ואם כן הכל שלי המה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אנכי עשיתי את הארץ" ויש לי קנין בין בגוף הארץ בין באדם ובבהמה אשר עליה, "בכחי הגדול ובזרועי הנטויה", הבריאה היתה בכחי, וקיום הבריאה שגם היא כבריאה תמידית היא ע"י זרועי הנטויה תמיד לפעול ולעשות, "ונתתיה לאשר ישר בעיני", שמניתי מלכים המתנשאים לכל לראש והם אדוני הארץ:

<< · מ"ג ירמיהו · כז · ה · >>