לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו כו כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אתו ביד העם להמיתו.

מנוקד:
אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ.

עם טעמים:
אַ֗ךְ יַ֚ד אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן הָיְתָ֖ה אֶֽת־יִרְמְיָ֑הוּ לְבִלְתִּ֛י תֵּת־אֹת֥וֹ בְיַד־הָעָ֖ם לַהֲמִיתֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יד" - ענין כח והתאמצות 

מצודת דוד

"אך יד אחיקם" - כשמעם דברי הכהנים והנביאים לא אמרו עוד השרים דבר והעם חזרו להיות נמשכים אחר דעת הכהנים והנביאים ואך יד אחיקם היתה עם ירמיהו לבלי למסרו ביד העם להמית אותו ובכח ידו גבר על כולם והצילו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אך יד אחיקם בן שפן" הוא לבדו הצילו מיד העם וההמון, שלולא שעמד למגן בעדו היו העם ממיתים אותו בחמתם: