מ"ג ירמיהו יט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו יט · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כן אעשה למקום הזה נאם יהוה וליושביו ולתת את העיר הזאת כתפת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֵּן אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה נְאֻם יְהוָה וּלְיוֹשְׁבָיו וְלָתֵת אֶת הָעִיר הַזֹּאת כְּתֹפֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֵּֽן־אֶעֱשֶׂ֞ה לַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה נְאֻם־יְהֹוָ֖ה וּלְיֽוֹשְׁבָ֑יו וְלָתֵ֛ת אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את כְּתֹֽפֶת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העיר הזאת כתופת" - כולה מליאה הרוגים כמו התופת שהורגין שם את הילדים למולך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כן אעשה למקום הזה", הוא טעם מה שיקברו בתופת כדי לטמא את המקום כמו שטימאוהו, ומה שישבר אותם כדי לעשות כן ליושביו.

"ולתת" ולא לבד שהתופת ימלא פגרי אדם כי גם כלל העיר תהיה כתופת לקברות מתים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כן אעשה" - כמו שאמרתי כן אעשה וגו'

"כתופת" - ר"ל מלאה הרוגים כתופת שהיא מלאה מהרוגי הילדים המומתים לעכו"ם