מ"ג ירמיהו יד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו יד · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי גַם אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזוֹב כִּי לֹא הָיָה דֶּשֶׁא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י גַם־אַיֶּ֙לֶת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יָלְדָ֖ה וְעָז֑וֹב כִּ֥י לֹֽא־הָיָ֖ה דֶּֽשֶׁא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ילדה ועזוב" - את ולדה לבקש לה מרעה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי גם אילת בשדה" הגם "שילדה" והיא אוהבת ולדה בכ"ז "עזבה" את הולד "כי לא היה דשא":


ביאור המילות

(ה-ו) "דשא, עשב". לבישת הארץ בעשבים נקרא דשא, ועשב מיוחד נקרא עשב, מצייר האילה מבקשת דשא למרעה, כמ"ש היו שריה כאילים לא מצאו מרעה, והפרא אחר עשב ירוק ידרוש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אילת בשדה" - נקבת האיל אשר בשדה כשילדה הולד עזבה אותו והלכה לה כי לא היה דשא למאכלה ולזה הלכה מולדה לבקש מרעה בארץ אחרת

מצודת ציון

"ופראים" - הוא חמור הבר

"שפים" - מקומות גבוהות

"שאפו" - ענין ההמשכה אל בית הבליעה וכן שאפה רוח (לעיל ב)

"רוח" - האויר

"כתנים" - מין נחש

<< · מ"ג ירמיהו · יד · ה · >>