מ"ג ירמיהו יג כד

מקרא

כתיב:
ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר.

מנוקד:
וַאֲפִיצֵם כְּקַשׁ עוֹבֵר לְרוּחַ מִדְבָּר.

עם טעמים:
וַאֲפִיצֵ֖ם כְּקַשׁ־עוֹבֵ֑ר לְר֖וּחַ מִדְבָּֽר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"ואפיצם" - ענין פזור

"ואפיצם" - לכן אפזרם במצרים במהירות רב כמו הקש העובר ממקומו בקלות על ידי הרוח הבא מפאת המדבר שאין שם דבר לעמוד בפני הרוח ולעכבו

"ואפיצם כקש עובר", אינו מקרי כמ"ש מדוע קראני אלה, כי אני אפיץ אותם, וז"ש.