מ"ג ירמיהו יב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · יב · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י אֶת־רַגְלִ֥ים ׀ רַ֙צְתָּה֙ וַיַּלְא֔וּךָ וְאֵ֥יךְ תְּתַחֲרֶ֖ה אֶת־הַסּוּסִ֑ים וּבְאֶ֤רֶץ שָׁלוֹם֙ אַתָּ֣ה בוֹטֵ֔חַ וְאֵ֥יךְ תַּעֲשֶׂ֖ה בִּגְא֥וֹן הַיַּרְדֵּֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי את רגלים רצתה וילאוך" - קרוביך הכהנים כמותך ואנשי עירך באים להורגך

"את רגלים" - עם רגלים (פיאוניד"ש בלע"ז)

"ואיך תתחרה את הסוסים" - לרוץ את הסוסים כלומר ומה קרוביך הכהנים באים להרגך כל שכן שיקומו להרגך שרי יהודה וזהו קצפי עליהם וזו היא הצלחת האויב וכן ת"י דנא תיובתא וגו' ומדרש רבותינו אם על שכר שלש פסיעות שרץ נבוכדנצר לכבודי בימי מרודך בלאדן אתה תמה שהרביתי גדולתו כל כך מה תתמה עוד כשתראה שילום שכר שאשלם לצדיקים שרצו לפני כסוסים

"תתחרה" - (אאטיר"ש בלע"ז)

"ובארץ שלום אשר אתה בוטח" - שם הלאוך

"ואיך תעשה בגאון" - שרי יהודה וגאון הירדן משל הוא לפי שהוא מקום אריות ונמרים וכן למדנו יונתן בהרבה מקומות וכאן תירגם ואכדין את מדמי לקבל חיות ברא די ברום ירדנא והנה כאריה יעלה מגאון הירדן (לקמן ט) ת"י בשתי מקומות כאריה דסליק מרום ירדנא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובארץ שלום" - עתה בא לפרש המשל ואמר בהיותך בארץ שלום בענתות עם קרוביך וכי אתה בוטח בהם שלא יעשו עמך רעה ואיך א"כ תעשה בטחון בגאון הירדן שהוא מעון אריות ור"ל איך תעמוד מול אנשי ירושלים ושרים

"ואיך תתחרה" - איך תתערב להדמות לרוץ יחד עם רוכבי סוסים ור"ל הלא אנשי ענתות המה קרוביך וכמה מהרעות עשו עמך עד שתפחד מפניהם ומה עוד תראה אם תתחבר עם אנשי ירושלים ושריהם כי אז תכיר ברשעתם כפלים מבני ענתות וכאומר ועל כי גדלה רעתם מהצורך הוא להמשיל את נ"נ לבוא עליהם ולהשחיתם

"כי את רגלים רצתה" - לפי שירמיהו לא היה עדיין מכיר בפועל מרבית רשעת בני יהודה וירושלים לכן אמר לו במשל הלא התחברת לרוץ יחד עם אנשים הולכי רגל כמותך והנה הם הלאוך כי נעשית עיף ויגע לרוץ בשוה להם 

מצודת ציון

"רצתה" - מלשון ריצה ורדיפת ההליכה

"וילאוך" - ענין עייפות כמו ומה הלאתיך (מיכה ו)

"תתחרה" - ענין הדמות והתערב כמו אל תתחר במרעים (תהלים לו)

"בגאון" - ענין גבהות ורוממות ורצה לומר ככר המעולה הסמוך לירדן ושם היה מקום האריות כמו שנאמר הנה כאריה יעלה מגאון הירדן (לקמן מט)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי", (משיב לו ה') מה שאתה חושב שרק אנשי ענתות הם הרוצים להמית אותך, ושבעבורם לבד חרבה הארץ, ושאם יסופו ישמעו ישראל אליך, הוא טעות, נהפך הוא, "שאם רצתה את רגלים וילאוך" ולא תוכל לעמוד כנגדם, "ואיך תתחרה את רוכבי הסוסים" הקלים יותר במרוצתם, ר"ל את אנשי ירושלים, "ובארץ שלום" (אשר שם), "אתה בוטח" (רצת וילאוך), "ואיך תעשה בגאון הירדן", ששם ארץ מסוכנת, ר"ל בירושלים ששם העזות גובר יותר, ורבו עונותיה:

ביאור המילות

"תתחרה". תדמה ותתערב:
 

<< · מ"ג ירמיהו · יב · ה · >>