לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל מז יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו [והיה] פריו למאכל ועלהו לתרופה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים והיו [וְהָיָה] פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל לֹא־יִבּ֨וֹל עָלֵ֜הוּ וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם פִּרְי֗וֹ לׇחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר כִּ֣י מֵימָ֔יו מִן־הַמִּקְדָּ֖שׁ הֵ֣מָּה יוֹצְאִ֑ים והיו וְהָיָ֤ה פִרְיוֹ֙ לְמַאֲכָ֔ל וְעָלֵ֖הוּ לִתְרוּפָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְעַל נַחֲלָא יִסַק אִילָן עַל כֵּיפֵיהּ מִכָּא וּמִכָּא כָּל אִילָן דְמֵיכַל לָא יִתְרוּן טַרְפוֹהִי וְלָא יִפְסוֹק אִבֵּיהּ יְרַח בִּירַח יְהֵי עָבֵיד פֵּירִין אֲרֵי מוֹהִי מִן מַקְדְשָׁא אִינוּן נַפְקִין וִיהוֹן אִבֵּיהּ לְמֵיכַל וְטַרְפוֹהִי לְאַסוּתָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לחדשיו יבכר" - מדי חדש בחדש יבשל פירותיו "לתרופה" - פירשו רבותינו ז"ל להתיר פה אלמים ופה עקרות ומשמעו ל' רפואה כמו (ירמיהו י) וירפאו את שבר עמי על נקלה וכן חברו מנחם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יבול" - ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א')

"יתום" - ענין כליון והשלמה כמו תם הכסף (בראשית מז)

"יבכר" - כן יקרא בשול הפירות כמו בכורי ענבים (במדבר יג)

"לתרופה" - מלשון רפואה 

מצודת דוד

"והיה פריו" - פרי כ"א יהיה ערב וטוב למאכל והעלין יהיו מסוגלים לרפאות בהם כל חלי ומכה

"כי מימיו" - כי המים המשקים את כ"א מהם יוצאים המה מן המקדש ולכך יהיה בהם הפלא הזה

"לא יבול וגו'" - לא יכמשו העלין ולא יכלו הפרי כי כשיתלשו הפירות שנתבשלו מיד יגדלו תמורתן חדשים וז"ש

"לחדשיו יבכר" - ר"ל בכל חדש יבשל פירות חדשים

"כל עץ מאכל" - ר"ל מגדל פירות הראויים לאכילה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועל הנחל", עתה מפרש על מה רומזים העצים שראה שגדלו על שפת הנחל, שהוא רומז שלעתיד "יעלה על שפת הנחל כל עץ מאכל, ולא יבולו עליהם ופרים לא יתמו. ופרים יהיו למאכל ועליהם יהיו לרפואה", והמליצה שגם ההצלחות העולמיים שמצד זה ידמו כמשל העץ הצומח, שהוא חיי הגוף מצד הנפש הצומחת שלו שבו כח הזן והמגדל והמוליד בדומה, גם הצלחת הגוף יגדל מאד, עד שגופם יהיה כעץ מאכל נושא פרי, אשר לא יתום, כי יאריכו ימים, וגם העלים שהם העושר והקנינים שלהם שהם שומרי הפרי לא יבולו, כי העושר לא ידיח אותם מעבודת ה', כי בהפך העלים יהיו לתרופה ולעזר אל האושר והשלימות, כי המים ההם שהם הלמודים "יצאו מן המקדש" ממקור נאמן, וגם שפע הברכה הבא להם תצא מן המקדש, ר"ל מהשגחת ה', לא מן המערכה, לכן "יבכר בכל חדש", כי ה' יחדש עליהם מעשה בראשית, ובכל עת חידוש הלבנה העליונה תריק עליהם מגד גרש ירחים ושפע רב, ויתחדש להם עטרת תפארת ואמרו חז"ל לתרופה להתיר פה של אלמים ושל עקרים, היינו לתקן ברית הלשון והמעור שישאו פרי קדש הלולים:

ביאור המילות

"לתרופה". מענין רפואה: